קלי"ה. קיבוץ בצמיחה. על מהותה של ההרחבה הקהילתית

?מה זה הרחבה קהילתית

הרחבה קהילתית היא שכונה חדשה, הנבנית בצמוד ליישוב קיים, בדרך כלל קיבוץ. הרחבה קהיתית, כשמה כן היא, מיועדת להרחיב את הקהילה.

יישוב שמעוניין בקהילה יותר גדולה: יותר אנשים, יותר ילדים, מחפש דרכים לייצר גידול כזה ואחת הדרכים המקובלות בשנים האחרונות היא הקמת הרחבה קהילתית.

? האם הרחבה קהילתית היא רעיון מוצלח

לא תמיד.
זה קצת כמו לשאול האם שכנים זה דבר טוב. כשהשכנים הם טובים, אז שכנים יכולים להיות דבר מצוין. כשהם גרועים – זה יכול להיות ממש עצוב.
באופן דומה גם הרחבה קהילתית יכולה להיות סיפור הצלחה גדול יותר או פחות.

המתכון לכישלון של הרחבה קהילתית הוא היווצרות של שתי קהילות נבדלות בעלות אינטרסים מנוגדים. אם קיבוץ מקים הרחבה קהילתית כדי להרוויח ממנה כסף – יש סיכוי די טוב, שיווצרו ניגודי אינטרסים ולא תהייה שכנות טובה. אם המטרות הן משותפות יש סיכוי מצויין לשכנות טובה, ולפעמים אפילו לקהילה אחת הומוגנית.
צריך להבין שהתהליך אינו פשוט. התושבים הותיקים חוששים שהחדשים ישנו את אופי החיים במקום (למשל, יחליטו שעדיף להם לייבש את הדשאים בשטחים הציבוריים, כדי לשלם פחות מיסים מוניציפליים).
התושבים החדשים חוששים לפעמים מפערים בהקצאת המשאבים, ושהשכונות הותיקות, שכרגע מטופחות יותר, ימשיכו להיות מטופחות יותר לאורך השנים.

גם בקלי"ה קיימים הפחדים הללו, וכולנו, ותיקים וחדשים צריכים להיות ערים ולעבוד קשה כדי להבטיח את הצלחת ההרחבה הקהילתית. יחד עם זאת בקליה יש כמה גורמים שפועלים לטובתנו:

1. בקלי"ה אין כל ניסיון לעשות רווחים מהקמת הרחבה קהילתית. המטרה שלשמה הוקמה ההרחבה היא הגדלת הקהילה, ולא רווח כלכלי.
2. גם אם בעבר לא תמיד ידענו לזהות את המטרות המשותפות ולהתמקד בהן, נראה שהיום אנחנו צועדים בכיוון הנכון, יש שיתוף פעולה, אנחנו מכירים מקרוב את הבעיות הפוטנציאליות ויודעים להיזהר מהן. אנחנו מחוזקים.
3. יש חברים ובני משק שבונים בהרחבה, ותהליך זה מגביר את זהות האינטרסים ואת הרצון למצוא תמיד את המכנה המשותף.

אנחנו מאמינים שההרחבה הקהילתית בקלי"ה צועדת לקראת עתיד טוב, ונכון להיום היא נראית כרעיון מאוד מוצלח
.

?האם חברי קיבוץ יכולים לגור בהרחבה הקהילתית

חברי קיבוץ בהחלט יכולים לגור בהרחבה קהילתית.
אם הם חברים ותיקים, שכבר יש להם זכות על קרקע כלשהי בקיבוץ, הם חייבים לחתום על מסמך שבו הם מוותרים על זכאותם זאת שהוקצתה להם בעבר בתוך הקיבוץ, או על כל זכאות עתידית לקרקע נוספת במסגרת הקיבוץ. זאת, מכיוון שהמדינה לא מאפשרת זכות "בר רשות" על יותר מחלקה אחת באותו זמן. חלק מילדינו, בני דור המשך בקלי"ה, שכבר הקימו משפחות ורוצים לחיות איתנו, רואים את ההרחבה הקהילתית כמקום המגורים שלהם.

?מה קיבוץ קלי"ה מרוויח מהקמת הרחבה קהילתית

אצלנו העניין פשוט מאוד.

הבנייה בהרחבה אינה מיועדת ליצור הטבה כספית לקיבוץ משום גורם שהוא. אנחנו לא דורשים דמי כניסה ממשתכנים, לא גוזרים קופון מקבלנים, ולא מקבלים כסף או שווה כסף בשום דרך אחרת.

הרווחים שיש לנו מההרחבה הקהילתית הם:

 
        + עוד משפחות איכותיות, עוד אנשים בקהילה, עוד ילדים בשבילים. זוהי המטרה העיקרית שלשמה יצאנו לפרוייקט הזה.

         + לטווח הארוך, צפוי גם רווח כלכלי מסוים לכולנו: כאשר יש יותר תושבים ביישוב, עלות השירותים הכוללת מתחלקת על יותר
          אנשים, וכתוצאה מכך המיסים המוניציפאליים אמורים להצטמצם באופן יחסי עבור כל אחד מהתושבים 

?אם אני גר בהרחבה הקהילתית האם הבית שלי רשום בטאבו

  בקיבוץ קלי"ה הסטאטוס של הרוכש הוא "בר רשות". זהו למעשה הסטאטוס היחיד שקיים ואפשרי באיזורים שהם מעבר לקו הירוק. המדינה הקצתה לחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית את הסמכות לנהל את האדמות הללו, והחטיבה להתיישבות היא שאחראית לספק ליישובים או למשפחות את הזכות להתגורר במקום (באופן מקביל במידה רבה למה שעושה מנהל מקרקעי ישראל בתוך גבולות הקו הירוק).

כל אדם שרוצה לבנות בית בהרחבה הקהילתית של קיבוץ קלי"ה, צריך לבקש מהחטיבה להתיישבות זכות על הקרקע. זכות זאת נקראת: "בר-רשות". בר רשות הוא סטאטוס, שמקביל במידה רבה לסטאטוס חכירה מן המנהל, למרות שיש כמה הבדלים.

כרגע ההרחבה הקהילתית של קיבוץ קלי"ה נבנית על שטח, שקיבוץ קלי"ה מוגדר בו כבעל זכויות (בר-רשות). כדי שאדם יוכל לבנות את ביתו, קיבוץ קלי"ה מוותר על זכותו באותה חלקה, והחטיבה להתיישבות מעבירה את הזכות לבונה הדירה.

החטיבה להתיישבות מתנה את מתן הזכות כבר רשות בכמה תנאים שהעיקריים בהם הם:

 
            #  האדם בונה כדי להשתכן במקום, (לא כדי להפוך זאת לצימר, או לצורך השקעה נדל"נית, או כבית נופש לחודשיים בשנה, וכד').
                    ההרחבה הקהילתית מיועדת אך ורק למגורים.

            #   המשתכן השלים בהצלחה תהליך קבלה לקיבוץ.

            #  אין לאותו משתכן חלקה אחרת במקום כלשהו בארץ בסטאטוס בר-רשות.

העובדה שהבית אינו רשום בטאבו אינו מונעת ממנו מלהיות סחיר, כלומר אדם יכול להוריש את הבית לילדיו, או למכור את הבית, אם יחליט לעזוב כעבור זמן.

יחד עם זאת כל העברת בעלות מחייבת אישור של החטיבה להתיישבות והעברת הזכות כבר-רשות לבעלים החדש, ואישור כזה מתקבל רק לאחר שהרוכש עבר גם הוא בהצלחה תהליך קבלה לקהילה. באופן כזה ניתן להבטיח, שתושב לא יוכל למכור לגורמים שליליים, שיהרסו את מרקם החיים במקום.