איזה חודש היה לנו בקליטה! לא זכור לי חודש כזה מאז שאני בתפקיד.
16 משפחות חדשות פנו החודש לקיבוץ.
כמה מהן יבשילו לידי בנייה? לא ניתן באמת להעריך.
הסטטיסטיקות מדברות על אחוזים בודדים, אבל לנו עדיין אין סטטיסטיקות משלנו. מוקדם מדי. בכל אופן יש משפחות שפונות אחרי שהתבשלו ברעיון הרבה זמן, החליטו כבר שבנייה היא הפיתרון המתאים להן, ואולי אפילו קפצו לקלי"ה לראות מה קורה באופן עצמאי. יש אחרות שפונות בלי שיהיה להן מושג מה הן רוצות שכירות, קיבוץ שיתופי, בנייה בהרחבה, או משהו לא ברור. יש משפחות שמגיעות דרך המלצה של חבר או תושב וזה אוטומטית מעלה את סיכויי המימוש, ועוד ועוד.
גם משפחות רציניות עם כוונה נכונה לא בהכרח יהפכו להיות רציניות. יש משפחות שלא תעבורנה לפה בלי פיתרונות תעסוקה מובטחים, ויש אחרות שיש להן צרכים חינוכיים ובריאותיים שקשה לענות עליהן כאן.
יש משפחות שאנחנו לא מתאימים להן, ויש משפחות שהן לא מתאימות לנו .
לכן לא כל פנייה מבשילה לכדי ביקור בקיבוץ, לא כל ביקור הופך למפגש עם הוועדה המראיינת, ולא כל מפגש עם משפחה מראיינת ממתמש לכדי מבדקים והגעה לקיבוץ.
בכל אופן, 16 פניות חדשות, כולל אחת של משפחת בני משק (שזה תמיד אושר מיוחד) 4 מהפניות האחרות התממשו לביקור בקיבוץ ואני מעריך שעוד כמה יתממשו בהמשך.
שלוש משפחות עברו החודש בהצלחה וועדה מראיינת (אחת מפנייה חדשה של החודש), שתי משפחות עברו החודש מבדקים, ארבע משפחות עברו וועדת קליטה איזורית ושתי משפחות הגיעו החודש לקלי"ה לגור כאן.
כרגע, כפי שאנחנו כבר יודעים, נכון לרגע זה, לא נותרו דירות להשכרה בקיבוץ, ואנחנו מחפשים פיתרונות יצירתיים.
שיהיה לנו בהצלחה
והרבה הרבה הנאה והצלחה למשפחות החדשות
ז
 
 
 
 
לכבוד יום ההולדת של קלי"ה, תרשו לי לפרסם, שיר שכתבה מרב לוגסי, שגרה בקלי"ה עם משפחה כבר כ 8 חודשים, שיר כייפי על קלי"ה

לגור בקלי"ה

 

להתעורר בבוקר

לראות את ההרים משמאלך

ואת ים המלח מימינך

לשמוע את ציוץ הציפורים

להתבשם מריח הצמחים ומטעי התבלין,

להתעורר בבוקר בנחת ובשלווה ובלב הומה

לתוך מציאות קיבוצית בה קצב החיים הוא שונה.

לצאת לעבודה המרוחקת בירושלים

כאשר הנוף מתאים עצמו לצבע השמיים,

הנוף המשתנה ללא הרף

הרים חומים / אדומים, מטעי התמרים המתנשאים,

שועל החוצה את הכביש בריצה,

גמלים שכעת התעוררו לעוד יום של סחיבה,

לעלות את העליות בכביש הנסלל

להציץ בחטף על מאהלי הבדואים ,

ולשאול את עצמך כל פעם מחדש

איך הם מתארגנים כשקר.

 

לחזור בצהריים באותה הדרך

אך הפעם לרדת את הירידות ,

להסתכל שוב על ההרים החלקים למחצה

כאילו ליטפה אותם איזו יד ענוגה ,

להגיע לקיבוץ ולהיכנס בשעריו

עם השלט שמקבל אותך והצמחיה המטופחת.

בערב להחליט לצאת להליכה

ולהקיף את כל הקיבוץ תוך פחות מרבע שעה

בהליכה הרגלית הריחות משתנים

בהתאם לקרבה לרפת, ללול או לחוות הסוסים,

כשהערב יורד להתארגן לשינה באפילת המדבר

מלווה בקולותיהם של הינשוף , האוח והצרצר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 
 
הקייץ הזה מתגלה כעמוס פעילות בתחום הקליטה. ביום ה' האחרון הגיעה משפחת כהן: הדס ויוסי עם ילדיהם שחר ועמית והצטרפו אל בית קלי"ה. השבוע מגיעים ומצטרפים אלינו גם הזוג דוד קוגן ושיר שגיא, ובעוד שבועיים יגיעו גם מיטל ודביר בן חמו.
גם קצב הפניות של משפחות חדשות התגבר ועומד כרגע על כ 4 פניות חדשות בשבוע! חלק מהן מתקדמות בתהליך,  ומגיעות לוועדה מראיינת, וגם המשפחות הנמצאות כבר בקיבוץ מתקדמות ויש הרבה אקשן: חלקן עוברות וועדה איזורית, חלקן כבר חותמות חוזים, ומשיגות בר-רשות, וכמובן המשפחות המתקדמות ביותר כרגע מנהלות משא ומתן מול קבלנים, ובקרוב שוב נראה דחפורים על הקרקע.
הדירות להשכרה הולכות ואוזלות, כך שהתחלה קרובה של בנייה, מעוררת תקווה, שתוך פחות משנה הבתים החדשדשים כבר יעמדו ומשפחות יעברו אליהם, ושוב נוכל להציע דירות להשכרה.
בסוף השבוע האחרון חגגנו יומולדת 37 לקלי"ה, קבוצה של בני משק שהגיעו לגיל 18 החליטו שהם רוצים לעלות לחברות, כך שגם מספר החברים (בסטאטוס "חברים בחופשה" בשלב זה) צפוי לגדול.
קייץ, אבל מרגיש כמו אביב מרוב צמיחה ולבלוב.
זה קורה.