קיבוץ קלי"ה נוסד בדיוק לפני 37 שנה.
במונחים של יישוב זה צעיר. מאוד צעיר. המייסדים היו חברה צעירים, נח"לאים, שכנראה לא באמת הבינו למה הם נכנסים. נשארו פה אולי גם בגלל חלוציות, וציונות ואידיאולוגיה, אבל בעיקר בגלל החברים.
קבוצה של בחורות ובחורים שהעבירו את הצבא ביחד ואהבו אחד את השני ורצו למשוך עוד קצת זמן את הכיף של להיות ביחד.

לא הייתי שם. אין לי וודאות שכך זה היה, אבל ככה זה בדרך כלל התחיל...
ועכשיו, קיבוץ קלי"ה הוא קיבוץ פורח ומשגשג, יפה ומצליח, ואנחנו בצמיחה כלכלית ודמוגרפית, אבל גם היום ברור לי שצמיחה דמוגרפית, או במילים פשוטות יותר - עוד אנשים, תלויה לא פחות מאז בזה שלאנשים יהיה כיף פה ביחד.
אנחנו אוהבים להסתגר בבית, להתמקד בילדים, לתכנן תוכניות אישיות, להתייחס  לקהילה כאל רקע, שחשוב שתהיה שם כשיתחשק לי, אבל - שלא יצפו ממני לכלום. עזבו אותי. אני בבית היום. ומחר. יש משפחה חדשה? נחמד, אבל זה אומר שאני צריך להתאמץ להכיר אותם? אצל רובנו, אנחנו רוצים חברה גדולה וקהילה עשירה, וחיים דינמיים, אבל לא ממש מוכנים לשלם מחירים אינדיבידואליים כדי שזה יקרה. מזל שזה לא כולם, ויש עדיין מספיק אנשים שעושים ותורמים ומעורבים, ואולי גם לעייפים ולתשושים יחזור בשלב כלשהו החשק...
מזל טוב קלי"ה. כמה נחמד כשעדיין כיף לנו ביחד. 
 


Comments




Leave a Reply