לכבוד יום ההולדת של קלי"ה, תרשו לי לפרסם, שיר שכתבה מרב לוגסי, שגרה בקלי"ה עם משפחה כבר כ 8 חודשים, שיר כייפי על קלי"ה

לגור בקלי"ה

 

להתעורר בבוקר

לראות את ההרים משמאלך

ואת ים המלח מימינך

לשמוע את ציוץ הציפורים

להתבשם מריח הצמחים ומטעי התבלין,

להתעורר בבוקר בנחת ובשלווה ובלב הומה

לתוך מציאות קיבוצית בה קצב החיים הוא שונה.

לצאת לעבודה המרוחקת בירושלים

כאשר הנוף מתאים עצמו לצבע השמיים,

הנוף המשתנה ללא הרף

הרים חומים / אדומים, מטעי התמרים המתנשאים,

שועל החוצה את הכביש בריצה,

גמלים שכעת התעוררו לעוד יום של סחיבה,

לעלות את העליות בכביש הנסלל

להציץ בחטף על מאהלי הבדואים ,

ולשאול את עצמך כל פעם מחדש

איך הם מתארגנים כשקר.

 

לחזור בצהריים באותה הדרך

אך הפעם לרדת את הירידות ,

להסתכל שוב על ההרים החלקים למחצה

כאילו ליטפה אותם איזו יד ענוגה ,

להגיע לקיבוץ ולהיכנס בשעריו

עם השלט שמקבל אותך והצמחיה המטופחת.

בערב להחליט לצאת להליכה

ולהקיף את כל הקיבוץ תוך פחות מרבע שעה

בהליכה הרגלית הריחות משתנים

בהתאם לקרבה לרפת, ללול או לחוות הסוסים,

כשהערב יורד להתארגן לשינה באפילת המדבר

מלווה בקולותיהם של הינשוף , האוח והצרצר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 


Comments




Leave a Reply