לאט לאט החל להתגבש במוחי הרעיון. למצוא את כל מי שברר על התיישבות באיזור ולחדש קשר איתם.
הנחתי מראש, שהיו בנים אובדים. אנשים שלאורך השנים נפלו בין הכיסאות. פנו בדיוק כשלא היה מי שיטפל... רצו אבל לא עשו עם זה דבר, הבעל רצה והאישה לא ועכשיו זה השתנה, ועוד כאלה וכאלה מקרים שונים ומשונים.
איך עושים את זה? 
אספתי את הפרטים של כל מי שפנה בחמש שנים האחרונות דרך אתר הקליטה של מועצת מגילות. מדובר ברשימה של 2400 משפחות! הרבה אנשים. הרבה הרבה אנשים.
סיננתי החוצה מהרשימות את כל מי שכבר הגיע בקלי"ה, או שנדחה מקלי"ה.
התעלמתי מכל מי שאין לו כתובת אימייל.
נשארתי עדיין עם למעלה מ 2000 פניות.

במשך למעלה משבוע ארגנתי את 1000 הכתובות הראשונות בקבוצות מייל קטנות, ואז יהונתן, הבעל החכם של בתי ליאור, והאבא של נכדי המתוק אייל, הסביר לי איך לעשות את אותו תהליך עם יתר 1000 הכתובות בשעתיים.
בערב חג שני של פסח - שלחתי את המייל: ברכת חג שמח + פנייה מנומסת + לינקים לאתר הזה, ולדף הפייסבוק שלנו + הבטחה לא להטריד אותם יותר אם לא יפנו אלינו.
לא ידעתי למה לצפות.
התוצאה הראשונה שראיתי הייתה עוד ועוד מיילים חוזרים. למעלה ממאה מהמיילים נדחו. הכתובות כנראה כבר היו לא רלוונטיות.
אבל התחילו להגיע גם תשובות מתעניינות.
ביומיים שלאחר מכן היו כ 50 כניסות לאתר החדש מדי יום. להזכירכם, 7 מבקרים היו השיא שעורר בי התפעלות עמוקה עד אז, לדף הפייסבוק הצטרפו עוד מעריצים, ואנשים שלא הכרתי כלל התחילו להגיב לתמונות ולסרטונים. איזה כיף

נמצאו הבנים האבודים.

תוצאת ביניים: 20 פניות מחודשות שנראות איכותיות ורלוונטיות! (חלקן לטווח הארוך).
אתם מתפעלים? אני כן.
לדעתי, התהליך עדיין לא מוצה לחלוטין. אני צופה שמאותו מייל כללי ינבעו עוד לפחות 3-4 פניות רלוונטיות.
אם מכל הפניות האלה תגענה כמה משפחות להחלטה שזה מה שבאמת מתאים להן, ותתממש בנייה בהרחבה הקהילתית של קלי"ה, של 1-2 משפחות חדשות ומרוצות, הרי שהמבצע הזה יוכתר כהצלחה כבירה

ברוכים תהיו כל הבנים האבודים של ההרחבה הקהילתית.
נשמח לראות אתכם חיים טוב איתנו פה, בקלי"ה